Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 79b

וְתֶבֶן שִׁבְעָה וּמַשֶּׁהוּ, דְּכָל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמֵי.

Traduction

and the hay in the house is slightly more than seven handbreadths high it is considered a full-fledged partition that reaches the ceiling, as objects separated by any gap of less than three handbreadths are considered joined, based on the principle of lavud.

Rachi non traduit

תבן שבעה ומשהו. ולקמן פריך הא נתמעט מעשרה קתני:

Tossefoth non traduit

דכל פחות מג' כלבוד דמי. ולאביי אע''ג דבעלמא מהני לבוד בכי האי גוונא כדאשכחן לעיל (עירובין דף טז:) גבי חבלים הכא לא חשיב ליה דהא מחיצות שאין מגיעות נמי לא מחשבי להו הכא:

בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ''מֵעֲשָׂרָה'', אֶלָּא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מַאי ''מֵעֲשָׂרָה''?

Traduction

The Gemara comments. Granted, according to the opinion of Abaye, that is why the baraita teaches: If the height of the haystack was reduced to less than ten handbreadths. However, according to Rav Huna, son of Rav Yehoshua, what is the meaning of: Less than ten? Even at the outset it was never as high as ten handbreadths.

מִתּוֹרַת עֲשָׂרָה.

Traduction

The Gemara answers: It means that it was reduced to less than the law of ten handbreadths. As long as the hay is slightly more than seven handbreadths high, it is regarded as ten handbreadths high, in accordance with the principle of lavud. Once its height is reduced to less than seven handbreadths, the halakha of a partition ten handbreadths high is no longer in effect.

שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. שְׁמַע מִינַּהּ דָּיוֹרִין הַבָּאִין בְּשַׁבָּת אֲסוּרִין?

Traduction

The same baraita taught that if the height of the hay was reduced to less than ten handbreadths, it is prohibited to carry in both. The Gemara comments: Should we learn from this that residents who arrive on Shabbat prohibit the other residents from carrying? At the onset of Shabbat, both sets of residents were permitted to use the hay and the house, but once the hay was reduced on Shabbat it is as though new residents had been added to each of the courtyards, and it is prohibited for all of them to carry. Why not say that since at the beginning of Shabbat it was permitted to carry in the domain, they are permitted to do so for its duration?

Rachi non traduit

שניהן אסורין. לעיל קאי דקתני נתמעט התבן מעשרה אסרי אהדדי:

שמע מינה דיורין הבאין בשבת. כי הכא דאמש לא היו דיורין אלו שולטין מן התבן והלאה ועכשיו הן שולטין בכל הבית:

אסורין. ולא אמר שבת הואיל והותרה הותרה ופלוגתא היא בפ''ק (דף יז.) גבי שיירא שחנתה בבקעה:

Tossefoth non traduit

שמע מינה דיורין הבאין בשבת אסורין. יש דיורין הבאין בשבת שאסורין כגון ישראל וגר ששרויין בדירה אחת ומת גר מבעוד יום כדאמר בפרק הדר (לעיל עירובין דף ע:) והכא בדיורין הבאין בשבת על ידי נפילת מחיצה שבין שתי חצירות איירי [דפליני ביה רב ושמואל] ומיבעיא ליה לרב אושעיא בפרק כל גגות (לקמן עירובין דף צג:):

דִּלְמָא דְּאִימְּעַט מֵאֶתְמוֹל.

Traduction

The Gemara rejects this contention: Perhaps the baraita is referring to a case where the hay was already reduced on the previous day, before Shabbat began. In that case, it was never permitted to carry at all.

כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? נוֹעֵל אֶת בֵּיתוֹ וּמְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ. תַּרְתֵּי?! הָכִי קָאָמַר: אוֹ נוֹעֵל אֶת בֵּיתוֹ אוֹ מְבַטֵּל אֶת רְשׁוּתוֹ.

Traduction

The baraita continues: How, then, does the resident of one of the courtyards act if he seeks to permit use of the other courtyard to its resident? He locks his house and renounces his right to carry in the courtyard in favor of the other person. The Gemara is surprised by this ruling: Does he require these two steps? One should suffice. The Gemara answers: This is what the tanna of the baraita is saying: Either he locks his house or he renounces his right to the courtyard.

Rachi non traduit

או נועל את ביתו. דגלי דעתיה דאסתלק מהכא והיינו ביטוליה:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם תַּרְתֵּי, כֵּיוָן דְּדָשׁ בֵּיהּ — אָתֵי לְטַלְטוֹלֵי.

Traduction

And if you wish, say a different explanation instead. Actually, both actions are required in this case, even though one of them would ordinarily suffice. The reason is: Since he is accustomed to using the courtyard, he will come to carry. Consequently, the Sages were stringent with a person in this position and obligated him to implement an additional change so that he will not forget and come to carry when it is prohibited.

Rachi non traduit

ואיבעית אימא לעולם תרתי. ולענין היתר חבירו בחדא סגי ומיהו לדידיה בעי למיעבד הרחקה דלא ליתי לטלטולי והוא הדין דסבירא ליה להאי תנא בכל מבטלי רשות דבעי לנעול:

Tossefoth non traduit

ואיבעית אימא לעולם תרתי. פי' בקונטרס ולענין היתר חבירו בחדא סגי מיהו לדידיה בעי למיעבד הרחקה דלא ליתי לטלטולי והוא הדין דסבירא ליה להאי תנא בכל מבטלין רשות דצריך לנעול וקצת תימה באנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב היאך יכנס ויצא אם לא דרך חצר אם צריך לנעילת דלת ושמא י''ל דבעי נעילת דלת ובשעה שיצטרך להיכנס ולצאת יפתח וינעול אחר כך וקצת נראה דדווקא הכא צריך נעילת דלת שעד עתה הורגלו לטלטל בלא שום עירוב שהיה תבן מפסיק ואיכא למיחש כדאמר כיון דדש ביה אתי לטלטולי אבל באנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ולא הורגל לטלטל באותה חצר אלא על ידי עירוב או ביטול רשות הלכך לא בעי נעילת דלת ונראה דהכא נמי לא בעו לנעילת דלת אלא שבת ראשונה שאחר המיעוט כיון שבשבת שעברה היו מטלטלין שם בלא עירוב ובלא ביטול רשות אבל לשבת אחרת לא יצטרכו עוד לנעול דאין סברא שעד לעולם יהא צריך נעילה ולא נשוה אותו לשאר ביטול בשביל שהיתה שם מחיצה מפסקת פעם אחת ולעיל בפרק הדר (עירובין דף סח.) דאמר להו רבא פנו לי מאני מבי גברי לבי נשי [ופי' שם הקונטרס דפינה כליו שלא יבוא להוציא משם לחצר] משמע קצת דחיישינן שמא יטלטל ומיהו אדרבה משמע דלא הוו בעו נעילת דלת וגם רבא שצוה לפנות כליו משמע דוקא לפי שביטל הוצרך לפנות שלא יוציא בשוגג ויאסור אבל את לא היה מבטל לא הוה צריך לא הוא ולא שאר בני החצר לפנות כלים ולא לנעול ומיהו מצי למימר כמו שפי' בקונטרס דליכא למיחש דלמא אתי לטלטולי אלא כשרואה אחרים מטלטלין ויותר נראה הטעם דלמא יוציא ויחזיק ונראה דאם הלכה כר' יהודה דאמר בשוגג אינו אוסר אין נראה שיהא טעם שלא יוציא במזיד ויאסור דאין לחוש שיוציא במזיד באיסור:

הוּא אָסוּר וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר. פְּשִׁיטָא? לָא צְרִיכָא, דַּהֲדַר אִידַּךְ וּבַטֵּיל לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּאֵין מְבַטְּלִין וְחוֹזְרִין וּמְבַטְּלִין.

Traduction

It was taught in the baraita: If one locks his house and renounces his rights to the courtyard, it is prohibited for him to carry, and it is permitted for the other person to carry. The Gemara raises a difficulty: Isn’t this obvious? Why was it necessary to state this halakha? The Gemara answers: It was necessary only in a case where the other person then renounced his right in favor of the first person. And the baraita teaches us that one may not renounce his rights in favor of the other, and then have the latter renounce his own rights in favor of the former.

Rachi non traduit

לא צריכא אלא דהדר. האי מקבל רשותו ובטיל ליה רשותיה להאי מבטל לאחר שעשה צרכיו:

Tossefoth non traduit

והא קמ''ל דאין מבטלין וחוזרין ומבטלין. ומהך ברייתא לא תיקשי לרב דאמר פ' הדר (לעיל עירובין דף סח:) חוזרין ומבטלין דהוא מוקי מילתיה כתנאי כדקאמר רב ששת התם:

וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹב שֶׁל תֶּבֶן שֶׁבֵּין שְׁנֵי תְּחוּמֵי שַׁבָּת. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: תְּחוּמִין דְּאוֹרָיְיתָא, מַהוּ דְּתֵימָא: לִיגְזוֹר דִּלְמָא אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

It was further taught in the baraita: And you can say likewise with regard to a pit of hay that is situated between two Shabbat limits. The inhabitants of each area may feed their animals from the common hay. The Gemara raises a difficulty: Isn’t this obvious? The same principle that is in effect with regard to a haystack between courtyards should apply here as well. The Gemara answers: It was necessary to state this halakha only according to the opinion of Rabbi Akiva, who said that the principle of Shabbat boundaries is by Torah law. Lest you say that let us issue a decree and prohibit it, lest people come to exchange objects from one boundary to another, which would violate a Torah prohibition; therefore, the baraita teaches us that no distinction is made between the cases, and no decree of this kind is issued.

Rachi non traduit

פשיטא. מאי אולמיה דתחומין מחצירות הא והא דרבנן היא:

דרע''ק. במסכת סוטה בפרק כשם (דף כז.):

מהו דתימא ניגזור דלמא אתי לאיחלופי. וליקח מתחום שאינו שלהן וקא עברי אדאורייתא:

מַתְנִי' כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי? מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית, וְאוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ לְכָל בְּנֵי מָבוֹי, וּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ.

Traduction

MISHNA: How does one merge the courtyards that open into the alleyway, if a person wishes to act on behalf of all the residents of the alleyway? He places a barrel filled with his own food and says: This is for all the residents of the alleyway. For this gift to be acquired by the others, someone must accept it on their behalf, and the tanna therefore teaches that he may confer possession to them even by means of his adult son or daughter, and likewise by means of his Hebrew slave or maidservant, whom he does not own, and by means of his wife. These people may acquire the eiruv on behalf of all the residents of the alleyway.

Rachi non traduit

מתני' מניח את החבית. משלו אם ירצה:

ומזכה להן על ידי בנו ובתו. ואומר להן קבלו חבית זו וזכו בה לשם כל בני מבוי:

Tossefoth non traduit

ומזכה להם על ידי בנו ובתו הגדולים כו'. אומר ר''ת דלר' יוחנן דאמר בפ''ק דב''מ (ד' יב:) בבי מציאה לא גדול גדול ממש והוא הדין הכא וצריך ליזהר שלא לזכות העירוב ע''י בנו הגדול הסמוך לשלחנו דידו כיד אביו הוא ואע''ג דשמואל פליג עליה התם ואומר גדול גדול ממש קיימא לן כרבי יוחנן לגבי שמואל ואין לתמוה לרבי יוחנן היאך יש יד לקטן לזכות דהא מה נפשך אמה העבריה [נמי] קטנה היא דאי אמיא שערות מאי בעיא גביה וקתני דמזכה על ידה ואע''ג דבעלמא אין קטן זוכה לאחרים שאני שיתופי מבואות דרבנן והכי איתא בהדיא בפרק התקבל (גיטין דף סד:) ואם תאמר אמה העבריה היכי זוכה והלא היא סמוכה על שלחן רבה ואר''ת דבשכרה קא אכלה ולר''י נראה דלא מהני טעמא דסמוך על שלחן אלא בבנו שרגיל לפרנסו ואם לא יהיה מציאתו לאביו יש לחוש שלא יתן לו מזונות אבל שאר בני אדם הסמוכים על שלחנו של בעל הבית אין מציאתן שלו ומיהו בתו אפילו נערה ואינה סמוכה על שלחנו מציאתה לאביה משום איבה ודילמא מסר לה למנוול ומוכה שחין כדאמר בפ' נערה בכתובות (דף מז.) דטעמא דאיבה שייך אפילו באינה סמוכה ואפילו בנערה:

ועל ידי אשתו. בסוף נדרים (דף פח:) מוקי להשיש לה בית באותו מבוי דמגו דזכייה לנפשה זכייה נמי לאחריני אבל אין לה בית לא דיד אשה כיד בעלה ואם תאמר אי במקבלת פרס הא אינה צריכה לזכות לעצמה כדאמר פרק כדר (לעיל עירובין עג.) דרבי יהודה בן בתירא מתיר בנשים ואוסר בעבדים ואע''ג דהתם בעירוב בא אצלו הכא נמי כיין שהוא מזכה להם מסתמא מניח העירוב בביתו ואי אינה מקבלת פרס אפילו אין לה בית נמי תזכה להם דאין ידה כיד בעלה וי''ל דהכא כשנותן לה הבעל מעות למזונות וכי האי גוונא לא חשיבא מקבלת פרס אלא אם כן הביאה המאכל והמשתה מתוך ביתו ואוכלת אי נמי הכא במספקת במעשה ידיה ולענין מציאה ולכל דנר הוי ידה כיד בעלה דכסמוכה על שלחנו דמיא ולענין מקבלת פרס לא דמיא ואם תאמר א''כ בנו ובתו הקטנים יזכו לאחרים בעירובם כי האי גוונא על ידי מיגו כשיש להם בית באותה חצר וכן עבדו ושפחתו הכנענים דהא ודאי יש להם זכייה לענין עירוב כיין שאוסרין כשיש להם חצר או בית כדאמר לעיל דאוסר בעבדים ומתיר בנשים ולענין עירובי תחומין דאמרינן בריש כיצד משתתפין (לקמן עירובין דף פב:) שהרב מערב על ידם אעו אם ליתיה לרבם נאמר שלא יוכלו לערב סתמא דמלתא תקינו להו רבנן זיכוי לענין עירוב ונראה לר''י דלפי המסקנא דנדרים אתי כר' יהודה בן בבא דמתיר בעבדים ואוסר בנשים לעיל בפרק כדר [עירובין עג.] ותרוייהו מקבלי פרס ואשתו צריכה לערב אבל עבד אין צריך לערב:

אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ.

Traduction

However, he may not confer possession by means of his minor son or daughter, nor by means of his Canaanite slave or maidservant, because they cannot effect acquisition, as ownership of objects that come into their possession is as if those objects came into his possession. Consequently, the master or father cannot confer possession to the slave or minor respectively on behalf of others as their acquisition is ineffective and the object remains in his own possession.

Rachi non traduit

שידן כידו. ולא זכייה היא:

גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה: חָבִית שֶׁל שִׁיתּוּפֵי מְבוֹאוֹת צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח.

Traduction

GEMARA: Rav Yehuda said: With regard to a barrel for the merging of alleyways, the one acquiring it on behalf of the alleyway’s residents must raise it a handbreadth from the ground, as he must perform a valid act of acquisition on their behalf.

Rachi non traduit

גמ' צריך להגביה מן הקרקע. כשהוא מזכה אותה להן דכל כמה דמנחא ברשותיה לא הויא זכייה והכי תני לה בתוספתא (פ''ו) אם משלהן אין צריך לזכות ואם משלו השליח מגביה מן הקרקע ואומר זכיתי לכם:

Tossefoth non traduit

צריך להגביה מן הקרקע טפח. מכאן אין להוכיח דהגבהה סגי בטפח דשאני שיתופי מבואות דרבנן תדע דהא לא קאתי הכא לאשמעינן דין הגבהה בכל מקום:

אָמַר רָבָא: הָנֵי תַּרְתֵּי מִילֵּי, סָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא אַמְרִינְהוּ: חֲדָא — הָא. אִידַּךְ — הַמְקַדֵּשׁ, אִם טָעַם מְלֹא לוּגְמָיו — יָצָא, וְאִם לָאו — לֹא יָצָא.

Traduction

Rava said: The elders of Pumbedita, Rav Yehuda and his students, stated these two matters. One was this mentioned above with regard to lifting the barrel; and the other was: With regard to one who recites kiddush over wine on Shabbat or a Festival, if he tasted a mouthful of wine, he fulfilled his obligation; however, if he did not taste a mouthful, he did not fulfill his obligation.

Rachi non traduit

סבי דפומבדיתא. רב יהודה וישיבתו בשילהי פ''ק דסנהדרין:

Tossefoth non traduit

אם טעם מלא לוגמיו. פירש ר''ת דהא מלא לוגמיו לאו דווקא מלא לוגמיו אלא ר''ל כדמפרש בפ' בתרא דיומא (דף פ.) כל שאילו מסלקו לצד אחד ונראה כמלא לוגמא ובפ' בתרא דיומא (שם) מזבח דמלא לוגמיו נפיש מרביעית ובערבי פסחים (דף קח:) אמר דבארבע כוסות יש שיעור רביעית וכוס של קידוש אחד מהן ואיך יטעום מלא לוגמא הא אין בו כל כן:

אָמַר רַב חֲבִיבָא: הָא נָמֵי סָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא אַמְרִינְהוּ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עוֹשִׂין מְדוּרָה לַחַיָּה בְּשַׁבָּת.

Traduction

Rav Ḥaviva said: In addition to the aforementioned pair of teachings, the elders of Pumbedita stated this too, as Rav Yehuda said that Shmuel said: One builds a fire for a woman in childbirth on Shabbat.

Rachi non traduit

מדורה. היסק גדול:

סְבוּר מִינָּה: לְחַיָּה — אִין, לְחוֹלֶה — לָא. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים — אִין, בִּימוֹת הַחַמָּה — לָא.

Traduction

The Gemara comments that the Sages thought to infer from here: For a woman in childbirth, yes, one builds a fire, due to her highly precarious state; for a sick person, no, one does not build a fire. Likewise, in the rainy season, when the danger of catching cold is ever present, yes, one builds a fire; in the summer, no, one may not.

אִיתְּמַר, אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר שְׁמוּאֵל: הִקִּיז דָּם וְנִצְטַנֵּן — עוֹשִׂין לוֹ מְדוּרָה בְּשַׁבָּת, וַאֲפִילּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז.

Traduction

The Gemara adds that which was stated: Rav Ḥiyya bar Avin said that Shmuel said: With regard to one who let blood and caught cold, one builds a fire for him on Shabbat, even during the season of Tammuz, i.e., the summer. Clearly, Rav Yehuda’s ruling is limited neither to a woman in childbirth nor to the rainy season.

אָמַר אַמֵּימָר: הָא נָמֵי סָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא אַמְרִינְהוּ, דְּאִיתְּמַר: אֵיזוֹ הִיא אֲשֵׁירָה סְתָם?

Traduction

Ameimar said: This too was stated by the elders of Pumbedita, as it was stated that the amora’im disagreed with regard to which tree is presumed to be a tree designated for idolatry [asheira], even though no one actually saw it worshipped.

Rachi non traduit

איזו היא אשירה סתם. אף על גב דלא חזינן ליה דפלחוה מחזקינן לה בהכי:

אָמַר רַב: כָּל שֶׁכּוֹמָרִין שׁוֹמְרִין אוֹתָהּ

Traduction

Rav said: It is any tree that idolatrous priests guard.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source